דרך יפו 44

בניין מסחרי-מגורים בן שש קומות · יפו

ב-1 באפריל 2026 קרס עמוד נושא בפינה הדרום-מזרחית של הבניין, וגרר אחריו את תקרות הקומות שמעליו. חלחול מים אל אותו עמוד תמך — שתועד במשך עשור וטופל ב"שפכטל וצבע" בלבד — היה בידיעת חברת הניהול והעירייה. עיריית תל אביב עצמה רשומה כבעלים של 474 מ"ר במרתף הבניין.

תצוגה

קומות עליונות (1971 ואילך)
קומת חנויות וקומת ביניים (1968)
מרתף + מקלט (בעלות העירייה)
קומה מפולשת — תוכננה פתוחה, נסגרה בפועל
אגף מזרחי — אזור הריסה
פסאז' פנימי
רטיבות כרונית — עמוד התמך
נקודת הקריסה

ציר הזמן

2002
מנהלת מחלקת הפיקוח על הבנייה, ברטה לוסטיג, במענה לאגף הארנונה: השימושים המותרים בבניין הם מסחריים בלבד. ומעולם לא ידוע על שימוש אחר, בכלל זה מגורים. מאז ועד הקריסה — זרם בקשות לשינוי סיווג למגורים, רובן בחתימת דב פירר.
2007 · דצמבר
יהורם חזי, מנהל יחידת מניעת דלקות, לעירייה: "דבר זה מהווה סכנה בזמן שריפה לשוהים בדירות עקב מטען אש גדול הנמצא בבניין". דירות מגורים פיראטיות בנכסים מסחריים.
2008 · מארס
חיים זילברמן, מהנדס מטעם העירייה: "בתיק הבניין אין היתר בניה מקורי לבנין זה. בהעדר היתר מקורי — אין אפשרות להגיש תביעה מסוג זה". באותו חודש, 130 מ"ר נוספים בקומה 3 מוסבים מתעשייה ומלאכה לסיווג מגורים.
2011
דיווח אנונימי לעירייה: "בלוקים נופלים מקומה שלישית", וחלוקת דירות בלתי-חוקית. תיק מבנה מסוכן ראשון.
2018
תיק מבנה מסוכן שני: לוחות פלסטיק מקירוי הגג נופלים אל קומת הקרקע.
2018 · 8 בנובמבר
אינג' ולדימיר ליבורקין, מדור מבנים מסוכנים: "התפרקות טיח ובטון... הברזל גלוי וחלודה... המצב מהווה סכנה לדיירים ולציבור" — לאורך כל החזית הדרומית.
2018 · 21 בנובמבר
הודעה לפי סעיף 3 לחוק עזר "מבנים מסוכנים" נשלחת ל-33 בעלי הנכסים — ובהם עיריית תל-אביב עצמה. אי-ביצוע התיקונים תוך 90 יום — עבירה פלילית. התיקונים לא בוצעו. הליך פלילי לא נפתח.
2020 · 20 בפברואר
15 חודשים מאוחר יותר — ליבורקין סוגר את התיק וממליץ לבטל את ההליך הפלילי. בעלי הנכסים העמידו קבלן שחשף את ברזלי הזיון, מרח נוזל נגד חלודה ויצק טיח חדש מעליהם. שיפוץ קוסמטי לחזית בלבד. בתיק אין סקר מבנה לעמודים הנושאים.
לאורך השנים
דיירים מתלוננים על העמוד הדרום-מזרחי שהופך "מדי שנה כמו ספוג". מים זורמים מתוך העמוד עצמו. חברת פירר משיבה: שפכטל וצבע. סעיף בחוזי השכירות פוטר את המשכיר מתיקון רטיבות: "המשכיר לא יתקן את הרטיבות... והשוכר לא יבוא בדרישות ו/או בטענות".
2026 · 1 באפריל
קריסה. בבוקר ערב ליל הסדר העמוד הדרום-מזרחי בקומה 2 קורס. תקרות הקומות מעליו נופלות זו על זו. דייר אחד נפצע (נמצא בקומה הראשונה כשהתגורר בשלישית), עוברת אורח נפצעה אף היא. 50 שוכרים מאבדים את ביתם.
2026 · 17 באפריל
שבועיים אחרי הקריסה — חברת פירר שוכרת את מהנדס יובל שרעבי (הורשע ב-2022 בקבלת שוחד והלבנת הון). שרעבי קובע: הקריסה לא נגרמה מרטיבות אלא מעבודות בינוי באתר ממול — של חברת אלקטרה בנייה (אותה אלקטרה שרכשה את פירר), ומ"גלי הדף" של מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי".
2026 · 5 במאי
חוות דעת משלימה של ליבורקין: "שינוי שימוש בקומות העליונות, מבלי שבוצעו בו חיזוקים מערכתיים או שיקומים מבניים נדרשים". הבניין שימש בפועל ל"מגורים ברובם בקומות העליונות עם עסקים בודדים" — בניגוד לסיווג התעשייתי-מסחרי.

הבניין

שש קומות מעל מרתף שבו מקלט ציבורי. שלד בטון מזוין; תקרות ערוגות דו-כיווניות; קירות מילוי לבנים. פסאז' מסחרי חוצה את קומת הקרקע מדרך יפו לסמטת השוק. 29 בעלי נכסים, ובהם חברת החשמל ועיריית תל-אביב-יפו עצמה — שרשומה כבעלת 474 מ"ר (המקלט הציבורי במרתף, הבעלת הנכס הגדולה ביותר בבניין).

גלגוליו של בניין אחד

משנות ה-20
מפעל הקרח "מעדן"
בית חרושת לקרח של "מעדן מחסני קירור בע"מ", נבנה בשלבים החל משנות ה-20.
30 במאי 1968
היתר הריסה ובנייה חדשה
העירייה הוציאה לאהרון איזנמן ("מעדן") רישיון להריסת בית החרושת. על השטח הוקמה בנייה חדשה: מתחם מסחרי עם פסאז', ושתי קומות תת-קרקעיות — מקלט ציבורי וקומת חברת מעדן. סיווג מבוקש בהיתר: "מסחר ומלאכת זעירה".
1971 ואילך
תוספת ארבע קומות מעל קומת חנייה
בקשות לתוספות גלריות, אישור קומת חנייה מעל החנויות, ולבסוף — ארבע קומות משרדים ומלאכה מעליה. תכנית 1245 (1971), "מסחר סיטונאי ומשרדים", לא אושרה רשמית — מופיעה במינהל התכנון כתכנית שנדחתה. עיריית תל-אביב הופכת לבעלת הנכס הגדולה ביותר, במקום מעדן.
2002 ואילך
הסבת תעשייה ומסחר למגורים
למרות שמנהלת מחלקת הפיקוח אמרה במפורש שהשימושים מסחריים בלבד — חברת פירר הנהלת רכוש מובילה גל בקשות לשינוי סיווג ארנונה למגורים. נכסים מחולקים לחמש-שש דירות בכל חלל. תשתיות הביוב, החשמל והמים נותרו של נכס יחיד.

חריגות מהתכנית המקורית

קומה מפולשת סגורה. בתכנית 1968 נקבעה קומה פתוחה על עמודים. בפועל המפלס נסגר ומולא בחללים בלתי-מתוכננים.
חלוקת דירות פיראטית. משטחים שלמים בקומות 3-5 שייעודם תעשייתי-מסחרי הוסבו ל-5–6 דירות מגורים, עם תשתיות בלתי-מתאימות. ההסבה בוצעה בעידוד חברת הניהול ומול עיני עיריית תל-אביב — שהיא עצמה בעלת הנכס הגדולה ביותר.
חישוב יציבות מ-1971 מגדיר את העומס המותר בקומה הרביעית כ-400 ק"ג למ"ר תחת הסיווג "מלאכה קלה" — לא תעשייה כבדה, ולא מגורים צפופים.
גרור לסיבוב · צבוט לזום · רחף לפרטים